מהו גירוי מותנה?

בהתניה הקלאסית , הגירוי המותנה הוא גירוי נייטרלי קודם לכן, לאחר שהשתלב עם הגירוי הבלתי מותנה , מגיע בסופו של דבר להפעלת תגובה מותנית .

כיצד פועל גירויים תנאי?

איבן פבלוב גילה לראשונה את תהליך ההתניה הקלאסית בניסויים שלו על התגובה העיכולית של הכלבים.

הוא הבחין שהכלבים רירנו באופן טבעי בתגובה לאוכל, אבל גם בעלי החיים החלו לזלול בכל פעם שראו את המעיל הלבן של עוזר המעבדה, שהביא את המזון.

הגירוי הנייטרלי לשעבר (עוזר המעבדה) הפך להיות קשור לגירוי בלתי מותנה (המזון) שבאופן טבעי ובאופן אוטומטי הפעיל תגובה (ריר). לאחר שהגירוי הנייטרלי היה קשור עם הגירוי הבלתי מותנה, הוא הפך לגירוי מותנה המסוגל להפעיל את התגובה המותנית בפני עצמה.

דוגמאות נוספות של גירוי מותנה

לדוגמה, נניח שריח המזון הוא גירוי בלתי מותנה ותחושת רעב היא התגובה הבלתי מותנית . עכשיו, תארו לעצמכם שכאשר הריחתם את האוכל האהוב עליכם, שמעתם גם קולות של משרוקית. בעוד המשרוקית אינה קשורה לריח האוכל, אם קול השריקה היה מזווג פעמים אחדות עם הריח, הצליל לבדו יוביל בסופו של דבר לתגובה המותנית.

במקרה זה, צליל המשרוקית הוא הגירוי המותנה.

הדוגמה לעיל דומה מאוד לניסוי המקורי שביצע פבלוב. הכלבים בניסוי שלו יזילו ריר בתגובה לאוכל, אך לאחר שציגו שוב ושוב את מצגת המזון בצליל פעמון, הכלבים היו מתחילים להשליך את הצליל לבדו.

בדוגמה זו, צליל הפעמון היה הגירוי המותנה.

עוד כמה דוגמאות למציאות

ישנן דוגמאות רבות כיצד גירויים נייטרליים יכולים להפוך לגירוי מותנה באמצעות קשר עם גירוי בלתי מותנה. בואו לחקור עוד כמה דוגמאות.

> מקור:

> רעות, שיין י"ט. עקרונות ההתנהגות: מהדורה שביעית . פסיכולוגיה הקש. 2015.